top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

/

שביעי של פסח – שירת הים

/

דרוש, מוסר ומחשבה

דברי הראשונים בטעם אמירת 'אז ישיר' בסיום פסוקי דזמרה

ונחדד ונדייק את שאלתנו: כי הנה, הלא לכאורה לימדונו רבותינו הראשונים טעם אמירתה של שירת אז ישיר – זה לשון הטור (אורח חיים סימן נא), ובתקון הגאונים, יש נוהגין לומר וכו' "ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל", עד "ומהללים לשם תפארתך", כאשר הוא בספר דברי הימים (א כט, י–יג). "ויברכו שם כבודך" עד שירת הים, כאשר הוא בספר עזרא (נחמיה ט, ה–יא). ושירת הים. והטעם, לפי שכל אותם חמישה עשר לשונות של שבח הסדורים בברכת ישתבח, דורש במכילתין מתוך שירת הים ומתוך אותן פסוקים של ויברך דויד, עכ"ל.

והראב"ן בסידורו כתב בטעם אמירת השירה: "וכיון שהזכיר קריעת ים סוף וטביעת מצרים, גומרים שירה שאמר משה ובני ישראל על זאת". וכוונתו לפסוק הנאמר מקודם לכן: "והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רֺדפיהם השלכת במצולֺת כמו אבן במים עזים" – שמכיון שאמרנוהו, והזכרנו בכך את קריעת ים סוף וטביעת מצרים, ראוי לגמור גם את השירה שנאמרה על זאת.

ובבית יוסף שם בשם ארחות חיים (סימן לב) זה לשונו, מה שנהגו לסיים פסוקי דזמרה בשירת הים, לפי שיש ע"ב אותיות של קדושה, שמונה עשר פעמים שם בן ארבעה אותיות, לבד משם "מקדש ה'" (שמות טו, יז) שהוא בא"ד, שעולים ע"ב אותיות, כנגד ע"ב שמות. אבל לא תמצאם בגוף השירה, אבל הם בכל הפסוקים שלמעלה, מן "ויהי באשמורת הבֺקר" (שם יד, כד). ולפי שאין אנו נוהגים להתחיל רק מן התשועה, נהגו לומר אחר תשלום השירה "כי לה' המלוכה" וכו', להשלים אותם השמות החסרים. ואחר כך "והיה ה' למלך", רצה לומר, כי לעתיד לבא יבאו כל השמות הקדושים לאחד, ויהיה "ה' אחד ושמו אחד". ומזה הטעם אין צריך לכפול "ה' ימלוך", ואם יכפלו אותו, יוסיפו שם אחד, ויהיו שמונה עשרה, וכל המוסיף גורע, עכ"ל.

– אלו הם דברי הראשונים בטעם אמירת 'אז ישיר'. ואם כן מעתה מה לנו כי נלין על דברי החזקוני הנ"ל, ולמה לא נאמר כי מן הטעמים הללו הנכוחים ציוו ישראל לדורותם שינהיגו לומר את השירה בכל יום.

אכן באמת המתבונן יראה ויבחין, כי טעמים אלו מטעימים ומסבירים אך ורק מדוע יש לצרף ולהוסיף את השירה הזו לפסוקי דזמרה, דהיינו, שלאחר שתקנו אנשי כנסת הגדולה לומר פסוקי דזמרה, עם הברכה שלפניהם ושלאחריהם, אז יש לצרף אליהם את שירת הים מן הטעמים הללו שאמרו הראשונים, או מפני שיש לה שייכות לברכת 'ישתבח' החותמת אותם, או בכדרך אגב, מאחר שכבר הזכיר את קריעת ים סוף וטביעת מצרים. או משום שראוי לסיים את שבחי המקום בהזכרת שמותיו. אבל בלא עיקר התקנה הזו של פסוקי דזמרה, לא היה בטעמים הללו שום הסבר לאמירת שירת הים. ואם כן, מאחר ואותה העת שעברו בה ישראל את הים קדמה דורות רבים לתקנת פסוקי דזמרה, הרי ששאלתנו עודנה במקומה עומדת, שמה ראו עוברי ים סוף שהנהיגו לדורתיהם את אמירת השירה הזו בכל יום.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The words of the early authorities on the reason for reciting 'Az Yashir' at the conclusion of Pesukei Dezimra.

Let us clarify and refine our question: Behold, it appears that our early sages taught us the reason for reciting the "Song of the Sea" (Az Yashir) – this is the language of the Tur (Orach Chaim, Siman 51): "And in the Tikkun of the Geonim, some have the custom to say 'And David blessed the Lord before all the congregation' until 'and praised Your glorious name,' as it is in the book of Chronicles (I Chronicles 29:10-13). 'And they blessed Your glorious name' until the Song of the Sea, as it is in the book of Ezra (Nehemiah 9:5-11). And the Song of the Sea. And the reason is that all those fifteen expressions of praise arranged in the blessing of Yishtabach are derived from the Song of the Sea and from those verses of 'And David blessed,' end quote."

And the Ra'avan in his Siddur wrote regarding the reason for reciting the song: "And since the splitting of the Sea of Reeds and the drowning of the Egyptians is mentioned, they complete the song that Moses and the Children of Israel sang about this." His intention is to the verse stated earlier: "And the sea split before them, and they passed through the sea on dry land, and their pursuers You threw into the depths like a stone in mighty waters" – since we have said it, and mentioned the splitting of the Sea of Reeds and the drowning of the Egyptians, it is appropriate to complete the song that was said about this.

And in Beit Yosef there, in the name of Orchot Chaim (Siman 32), this is his language: "The custom to conclude Pesukei Dezimra with the Song of the Sea is because there are seventy-two letters of sanctity, eighteen times the four-letter Name, aside from the name 'Mikdash Hashem' (Exodus 15:17), which is in at-bash, totaling seventy-two letters, corresponding to seventy-two names. But you will not find them in the body of the song, but in all the verses above, from 'And it was in the watch of the morning' (Exodus 14:24). And since we do not customarily begin but from the salvation, they customarily say after completing the song 'For the kingdom is the Lord's,' etc., to complete those missing names. And afterwards 'And the Lord will be King,' meaning, in the future, all the holy names will become one, and it will be 'The Lord is One and His name One.' And for this reason, there is no need to repeat 'The Lord will reign,' and if they repeat it, they add one name, making it nineteen, and whoever adds diminishes," end quote.

These are the words of the early sages regarding the reason for reciting 'Az Yashir.' If so, from now on, why should we complain about the words of the Chizkuni mentioned above, and why not say that from these valid reasons, the Israelites commanded their generations to practice saying the song every day.

Indeed, upon closer inspection, one will see and discern that these reasons explain only why it is appropriate to add this song to Pesukei Dezimra, meaning, after the Men of the Great Assembly instituted saying Pesukei Dezimra with the blessing before and after them, it is appropriate to add the Song of the Sea for these reasons mentioned by the early sages, either because it has relevance to the blessing of 'Yishtabach' that concludes them, or incidentally, since the splitting of the Sea of Reeds and the drowning of the Egyptians was already mentioned. Or because it is appropriate to conclude the praises of the Almighty by mentioning His names. But without the primary institution of Pesukei Dezimra, these reasons would not explain the recitation of the Song of the Sea. If so, since the time when the Israelites crossed the sea preceded many generations before the institution of Pesukei Dezimra, our question remains: what did the Israelites who crossed the Sea of Reeds see that they instituted the recitation of this song for their generations every day?

bottom of page