top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

/

שביעי של פסח – שירת הים

/

דרוש, מוסר ומחשבה

ההבדל בין שירת המלאכים לשירת ישראל

ולפי דרכינו, תתורץ הקושיא הידועה, דאיתא במגילה (י, ב), כי בקשו מלאכי השרת לומר שירה בשעת קריעת ים סוף, ולא הניחם הקב"ה, מפני שמעשי ידי טובעין ואיך תאמרו שירה. וקשה, שאם כן, מדוע לא נמנעו ישראל מלומר שירה בעת הזאת מהאי טעמא. ובספר ראש דוד (להחיד"א בשלח ד"ה ויתבאר עוד) תירץ, כי המלאכים רצו לומר שירה בשעת הטביעה, על כן לא הניחם, מה שאין כן ישראל, שאמרו לאחר הטביעה. אכן, לא משמע כדבריו מפירוש הרמב"ן (שמות טו, יט) שכתב: "כאשר בא סוס פרעה בים והשיב עליהם ה' מי הים בעוד בני ישראל הולכים ביבשה בתוכו, להגיד, כי בלכתם בתוכו ביבשה אמרו השירה". מבואר, דבשעת הטביעה אמרו ישראל את השירה.

עוד תירץ החיד"א (שם), כי המלאכים רצו לומר שירה על איבוד מצרים, ולכן לא הניחם הקב"ה, אבל בני ישראל רצו לומר שירה על הצלתם, ואין לזה כל סתירה בטענת 'מעשי ידי טובעים ואתם אומרים שירה'.

אכן דבריו צ"ע, שהרי כאמור, לא הוזכרה בשירת הים הצלת ישראל, אלא דווקא טביעת המצריים, כמו ששרו וכפלו והאריכו בענין טביעת פרעה וחילו, ואם כן נפל כל היתר השירה לפי דברי החיד"א.

עוד יקשה לפי דבריו, שהרי בימים האחרונים של פסח אין גומרין את ההלל, והטעם ביאר המהרי"ל (הובא בט"ז סימן תצ סק"ג ובמשנה ברורה שם סק"ז), משום 'מעשי ידי טובעין בים', וזה אינו עולה כשני תירוצי החיד"א, שהרי אם אמרו שירה והלל לאחר מעשה, אם כן שוב אין מניעה לומר שירה והלל שלם. ואם אמרו על הצלתם, אין כאן משום מעשי ידי טובעין, שהרי לא על זה הם אומרים את השירה וההלל, ודבריו צע"ג.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The Difference Between the Song of the Angels and the Song of Israel

And according to our approach, the well-known question will be resolved, which is mentioned in the Megillah (10b): when the ministering angels wanted to sing at the time of the splitting of the Red Sea, Hashem did not allow them, because "the works of My hands are drowning, and how can you sing?" The difficulty is, if so, why were the Israelites not prevented from singing at that time for the same reason? In the book "Rosh David" (by the Chida, Beshalach, s.v. "and it will be further explained"), he answered that the angels wanted to sing during the drowning, hence they were not allowed, unlike the Israelites who sang after the drowning. However, this does not seem consistent with the Ramban's commentary (Exodus 15:19), who wrote: "When Pharaoh's horse came into the sea, and Hashem brought the sea waters back upon them, while the Israelites walked on dry land in the midst of it, to tell that they sang the song while walking on dry land." It is clear that the Israelites sang during the drowning.

The Chida also answered (there) that the angels wanted to sing about the destruction of Egypt, so Hashem did not allow them, but the Israelites wanted to sing about their own salvation, which does not contradict the argument of "the works of My hands are drowning, and you are singing."

However, his words are difficult, because as mentioned, the Song of the Sea does not mention the salvation of Israel, but rather focuses on the drowning of the Egyptians, as they sang and repeated and elaborated on the drowning of Pharaoh and his army. If so, the entire permission to sing according to the Chida's words falls apart.

Furthermore, according to his words, it is difficult, because on the last days of Pesach, we do not complete the Hallel, and the reason, explained by the Mahari”l (brought in the Taz, Siman 490, se'if katan 3, and in the Mishnah Berurah there, se'if katan 7), is because "the works of My hands are drowning in the sea." This does not align with the two answers of the Chida, because if they sang and recited Hallel after the event, there again should be no prevention from singing and reciting the complete Hallel. And if they sang about their salvation, it does not relate to "the works of My hands are drowning," since they are not singing about that, and his words remain difficult.

bottom of page