top of page
בגדרי ביעור החמץ וביטולו
/
איסור חמץ וביעורו
/
הלכה ומנהג
מחלוקת רש"י ותוספות בגדר מצות 'תשביתו'
וכדי לעמוד על עומק פירוש רעק"א בדברי הר"ן נקדים את דברי הגמרא (ד, ב): "מדאורייתא בביטול בעלמא סגי". ופירש רש"י: "דכתיב תשביתו, ולא כתיב תבערו, והשבתה דלב היא השבתה". וכתבו על זה התוספות: "פירש בקונטרס, מדכתיב תשביתו ולא כתיב תבערו, אלמא השבתה בלב היא".
ומקשים התוספות: "וקשה לר"י, דהאי השבתה הבערה היא ולא ביטול, דתניא בשמעתין, רבי עקיבא אומר, אין צריך, הרי הוא אומר תשביתו, ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה. ועוד, דתשביתו אמרינן לקמן מ'אך חלק' שהוא משש שעות ולמעלה, ואחר איסורא לא מהני ביטול. ואומר ר"י, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי, מטעם דמאחר שביטלו הוי הפקר ויצא מרשותו, ומותר, מדקאמרינן 'אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה'. והא דאמרינן בנדרים (מה, א) 'הפקר בפני שלשה', מדאורייתא אין צריך".
מבואר, כי לשיטת רש"
