top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library


עשרת המכות


דרוש, מוסר ומחשבה

הרווחה היתה סיבת ההתעללות

גם האלשיך פירש, דההתעללות היתה על ידי מכת הארבה עצמה, וזה לשונו, ואם לא היה עושה פלאי פלאות להשאיר החטה והכוסמת, במה תחול מכת הארבה. אך המצריים, מה שהיה הוא יתברך כמטיב ומרחם עליהם, לרעתם היה, סבת חוזק לבם בראותם כי היתה הרווחה. והוא, כי היה הוא יתברך כמשחק בם, מראה להם הרוחה והוא לתת מקום לחול אותותיו, וזהו 'את אשר התעללתי' – צחקתי – במצרים, כדי שעל ידי כן – 'ואת אותותי אשר שמתי בם', עכ"ל. אכן, על דבריו אלו הקשה הגה"ק מסאטמר זצ"ל בדברי יואל, שהרי מהפסוק משמע דההתעללות היא בעצם מכת הארבה, ולפירוש האלשיך יוצא שההתעללות היתה הרווחה שקדמה למכת הארבה.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The welfare was the reason for the abuse.

The Alsheikh also interpreted that the torment was through the plague of locusts itself, and this is his wording: "If He had not performed wondrous miracles to leave the wheat and the spelt, how would the plague of locusts be effective? However, for the Egyptians, what was considered as Him being benevolent and merciful towards them was actually to their detriment, as it caused their hearts to harden when they saw that there was relief. And it was as if He, blessed be He, was mocking them, showing them relief to provide space for His signs to be effective. And this is 'that I mocked'—I laughed—at Egypt, so that through this—'and My signs which I placed among them'." However, on these words, the holy Rabbi of Satmar, of blessed memory, in Divrei Yoel, raised a difficulty, for the verse implies that the torment is the plague of locusts itself, whereas according to Alsheikh's interpretation, it appears that the torment was the relief that preceded the plague of locusts.

bottom of page