top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library


שביעי של פסח – שירת הים


דרוש, מוסר ומחשבה

וארשתיך לי לעולם'

וזאת האהבה נתעצמה בנפשות ישראל בעת שבחר ה' בנו מכל העמים, ובאו ישראל בברית אירוסין כביכול עם הקב"ה, וכדכתיב (הושע ב, כא), "וארשתיך לי לעולם". ועל קשר זה נתייסדה מגילת שיר השירים, שענינה קשר של דוד ורעיה, בשונה מקשר אב ובן, כי הוא בא מתוך בחירה ורצון, והיא אהבת הכלולות המתבטאת במילים 'אני לדודי ודודי לי'. ונשרשה אהבה זאת בקרבנו בעת אמרנו את השירה על כבוד שמו יתברך, ולא לנו כי לשמך תן כבוד, ולהדגיש ענין זה אנו אומרים בתפלה 'על זאת שבחו אהובים'.

וביטוי חזק לאהבה זו נמצא במכתב האחרון ששלח מרן ה'בית אהרן' זצוק"ל לזקני הגרש"ד בימי המלחמה, כשהיה תחת שלטון הנאצים ימ"ש, כה הם דבריו שם: "מה מאד מתעורר הענין שדברנו, שאהבת כלל ישראל לקב"ה מיוחדת, שהיא אהבה עד ביטול האנוכיות, שכל מגמתינו רק 'אני לדודי'". עולה מדבריו, כי כל דאגתו ומחשבתו היתה על מה שחסר כעת לקב"ה, תורתן ותפלתן של כלל ישראל הנחמדות ונחשקות מאד אצל הקב"ה, ובגינן הוא אומר לנו כינויי אהבה: "אחותי רעיתי יונתי תמתי" (שיר השירים ה, ב). "הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך עָרֵב" (שם ב, יד). במכתב הזה צף ועולה יופיו של האופי היהודי, שכולו אומר "לא לנו כי אם לשמך תן כבוד".

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

"I will betroth you to me forever."

And this love intensified within the souls of Israel when Hashem chose us from all the nations, and Israel entered a covenant of betrothal, so to speak, with the Holy One, Blessed be He, as it is written (Hosea 2:21), "I will betroth you to Me forever." And upon this connection, the Scroll of Shir HaShirim (Song of Songs) is founded, which pertains to the relationship of a lover and beloved, in contrast to the connection of a father and son, for it comes from choice and desire. It is the love of the wedding, expressed in the words 'I am my beloved's and my beloved is mine.' This love was rooted within us when we sang the song in honor of His blessed name, "Not to us, but to Your name give glory," and to emphasize this matter, we say in prayer, 'For this, the beloved ones praised.'

A strong expression of this love is found in the last letter sent by Maran the 'Beis Aharon' zt"l to the elder HaRav Shmuel Dovid during the war, when he was under Nazi control, may their name be erased, these are his words there: "How greatly the matter we discussed is aroused, that the love of all Israel for the Holy One, Blessed be He, is unique, that it is a love to the point of self-nullification, that all our intention is solely 'I am my beloved's.'" From his words, it arises that all his concern and thought were about what is currently lacking for the Holy One, Blessed be He—the Torah and prayers of all Israel, which are very precious and desired by the Holy One, Blessed be He, and for this, He calls us terms of endearment: "My sister, my love, my dove, my undefiled" (Shir HaShirim 5:2). "Let me see your countenance, let me hear your voice, for your voice is sweet" (ibid. 2:14). In this letter, the beauty of the Jewish character surfaces, which wholly declares, "Not to us, but to Your name give glory."

bottom of page