האמונה בה

This item is connected to a text field in your content manager. Double click the dataset icon to add your own content.

הנה, תחילת דברי התורה הקדושה היא האריכות והפירוט במעשה בראשית וסדריו. אכן, צריכים להעיר ולהדגיש, שהן דת היהדות, והן התורה הקדושה, שעליה בנויה ומבוססת דת היהדות, יסודן אינן 'תיאולוגיה' ו'פילוסופיה', אלא מהלך ודרך חיים, ואף השם 'תורה', שורשו ופירושו מלשון 'מורה דרך', וכמאמר הכתוב (שמות יח, כ) "והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון", וכן כתב המהר"ל בגור אריה בשם הרד"ק. וכבר ביארנו בשיחותינו בשנים קודמות, שזהו ביאור דברי רש"י בשם חז"ל על הפסוק (שם כא, א) "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", שה'ו' מוסיף לומר שגם אלו נאמרו מסיני, והיינו, שעל אף שהמשפטים נראים לכאורה כ'הלכות מדינה' גרידא, כדיני ממונות בעלמא, וכפי שלכל מקום ומקום וכל עיר ועיר ישנו ספר חוקים משלו, ואין לכך שייכות ל'דת' ותיאולוגיה – באמת, ביהדות אין הדבר כן, אלא אף הלכות המדינה שייכות לדת היהדות ובנויות עליה, ולכן באה התורה ומלמדת אותנו שגם אלו נאמרו מסיני, שאינם כסתם דינים שבדו אנשים מליבם, אלא הם חלק מחלקי תורתנו הקדושה, ואף הם כמותה ניתנו מסיני ככל תוקף קדושתה. והביאור בזה כנ"ל, שהתורה ודת היהדות אינן רק העסק באלוהות וברוחניות, אלא דרך והנהגת חיים, ומשום כך יש בה בתורה חלק גדול של הלכות הנוגעות להנהגות שבין אדם לחבירו, ובפרט בעניני ממונות.