top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

/

עשרת המכות

/

דרוש, מוסר ומחשבה

ביטויו האמיתי של יצר החיים – החֵפץ בקידוש שמו יתברך

ונראה שיש להשיב על כלל השאלות הללו על פי יסוד אחד, שהנה, במהרי"ל דיסקין כתב, בשונה מדבריו הנ"ל של בעל השאגת אריה, שמאמרו של הקב"ה לפרעה ביד משה "ועלו ובאו וגו' ובתנוריך" אינו ציווי לצפרדעים, אלא סיפור עתידות, שהקב"ה מזהיר ומתרה בפרעה על העתיד להתרחש במכה הזו הממשמשת ובאה.

ויש להבין לכאורה לפי דבריו, שאם כן, מדוע באמת שמו הצפרדעים את נפשם בכפם ונכנסו לתנורים, מאחר ולא נצטוו על כך.

אלא אשר נראה לומר בזה, שהנה, האינסטינקט [instinct – יֵצֶר, חוש טבעי] הטבעי של כל בעל חיים, היצר הבסיסי ביותר שלו, הוא יצר החיים, הרצון והשאיפה לחיות, ואינסטינקט זה הוא אשר מובילו בכל תהלוכותיו, בבקשת מזונותיו, בהמלטות מאויביו מבקשי נפשו, בזהירותו מסכנות המתרגשות עליו, וכן הלאה וכן הלאה. והנה, בפשטות, הנהגתם הזו של הצפרדעים בקפיצתם לתנורים, עומדת לכאורה בסתירה גמורה ליצר החיים הזה – אמנם באמת, אחר ההתבוננות בדבר נראה לומר, שאין הדבר כן, אלא שהצפרדעים במעשיהם חידשו חידוש גדול ועצום, שאין 'חיים' אלא עשיית רצון ה', והיינו, שביטויו הנכון והאמיתי של יצר החיים, האופן שבו יש להוציא יצר זה מן הכח אל הפועל, אינו בשאיפה לחיי הגוף, בדאגה לשלומם של החיים הגשמיים עלי אדמות, אלא בשאיפה להביא לקידוש שמו יתברך, ולכך, כיון שגילה ה' במאמרו לפרעה שחפץ הוא בכניסתם של הצפרדעים לתנורים, מיד, מתוך האינסטינקט הטבעי שלהם, יצר החיים המפעם בהם – קפצו הצפרדעים לאש.

וזהו הק"ו שלמדו חנניה מישאל ועזריה מהצפרדעים. שמה אלו, שאינם מצווים על קדושת השם, ואף על פי כן הכירו בכך שהחיים האמיתיים הינם בקידוש שמו יתברך ועשיית רצונו, ולכך צריכה להיות שאיפתו הטבעית של כל יצור המושרשת בו בעצם הווייתו, אנו שאנו מצווים על קדושת השם, על אחת כמה וכמה שעלינו להכיר בכך ולהפנים זאת.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The true expression of the drive for life – the desire for the sanctification of His blessed name.

It seems that all these questions can be answered based on one fundamental principle. The Maharil Diskin wrote, contrary to the aforementioned words of the Baal She'agat Aryeh, that Hashem's statement to Pharaoh through Moshe, "And they shall come up and go into your ovens," is not a command to the frogs but a foretelling of future events. Hashem is warning and admonishing Pharaoh about what will happen in the impending plague.

According to his words, it seems that we need to understand why the frogs risked their lives and entered the ovens if they were not commanded to do so.

It appears that the natural instinct of every living creature, its most basic drive, is the instinct for survival, the desire and aspiration to live. This instinct guides all its actions, from seeking food to escaping from predators, avoiding dangers, and so forth. On the surface, the behavior of the frogs jumping into the ovens seems to contradict this instinct for survival. However, upon deeper reflection, it seems that this is not the case. The frogs, through their actions, introduced a significant and profound idea: true "life" is the fulfillment of Hashem's will. The correct and true expression of the instinct for life is not in the pursuit of physical survival and well-being on earth, but in the aspiration to sanctify Hashem's name. Therefore, when Hashem revealed in His statement to Pharaoh that He desired the frogs to enter the ovens, the frogs, driven by their natural instinct for life, immediately jumped into the fire.

This is the kal vachomer (a fortiori argument) that Chanania, Mishael, and Azariah derived from the frogs. If the frogs, who are not commanded regarding the sanctification of Hashem's name, recognized that true life is in sanctifying Hashem's name and doing His will, and this should be the natural aspiration embedded in every creature's very essence, then surely we, who are commanded regarding the sanctification of Hashem's name, should recognize and internalize this even more.

bottom of page