top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library


מצות סיפור יציאת מצרים


דרוש, מוסר ומחשבה

ההודאה כתכלית – בסדרי התפילות

עוד נשוב בעז"ה לעסוק בשאלה זו, אך בטרם נעשה זאת ניטול לעת עתה אתנחתא מכך, ונפנה את מבטינו לענין הראשון שבא בדברי הרמב"ן, וכפי שהבאנו, שבנוסף להיותה של האמונה יסוד ותכלית הבריאה, עוד זאת מתכליתה, ההודאה לה' על ניסיו וטובותיו – הנה, המתבונן יראה שענין זה בא לידי ביטוי כמה וכמה פעמים בסדרי התפילות:

אחת מהברכות הראשונות שאנו אומרים מידי יום ביומו עם שחר, היא ברכת אלקי נשמה, וכך אנו אומרים בה: "כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי רבון כל העולמים אדון כל הנשמות" – הנה כאן ביטוי מפורש לכך שההודאה לה' היא תכליתנו כברואים בעלי נשמה, ולכך, כל זמן שהנשמה בקרבנו הרי אנו מודים.

ושוב פעם בברכת אהבה רבה: "וקרבתנו מלכנו לשמך הגדול סלה באמת להודות לך וליחדך באהבה" – היינו שעיקר תכליתנו ותפקידנו בעולמנו כברואים, ובעיקר כעמו ישראל אשר קרבנו לשמו הגדול – להודות לו וליחדו באהבה. ובשפת אמת (ויגש תרלא) הביא בשם זקנו החידושי הרי"ם, שעל דבר זה נקראו כלל ישראל בשם 'יהודים', על שם שמודים לה' יתברך על כל דבר קטן וגדול ויודעים שהכל ממנו יתברך.

נפליג הלאה בסידור התפילה, לסדר 'ובא לציון', שם אנו מברכים את ה' בנוסח הבא: "ברוך הוא אלקינו שבראנו לכבודו" – כאשר לפי דברי הרמב"ן הכוונה היא פשוטה כמשמעותה, שבראנו לכבודו שנכבדו ונייקרו בתהילות ותשבחות.

ונסיים בלשון הפיוט "ברוך ה' יום יום יום" הנאמר בבוקרו של יום השבת: "ברוך אלקינו שבראנו לכבודו – להללו ולשבחו ולספר הודו".

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

Gratitude as a Goal – In the Orders of Prayers

We will return, God willing, to address this question later, but before we do so, let's take a break and turn our attention to the first point mentioned by the Ramban. As we have noted, in addition to faith being the foundation and purpose of creation, another purpose is to give thanks to God for His miracles and goodness. The observant will see that this concept is expressed multiple times in the order of prayers:

One of the first blessings we say daily in the morning is the blessing of "Elohai Neshama," in which we say: "As long as the soul is within me, I thank You, O Lord my God and God of my fathers, Master of all worlds, Lord of all souls." Here, it is explicitly stated that giving thanks to God is our purpose as beings with a soul, and therefore, as long as the soul is within us, we give thanks.

Again, in the blessing of "Ahava Rabba": "You have brought us near, our King, to Your great name in truth, to give thanks to You and to proclaim Your oneness with love." This means that our main purpose and role in this world as beings, and especially as the people of Israel, whom He has brought near to His great name, is to give thanks to Him and proclaim His oneness with love. The Sefat Emet (Vayigash 1871) quoted his grandfather, the Chiddushei HaRim, saying that this is why the people of Israel are called "Yehudim" (Jews), because they give thanks to God for every small and great thing and recognize that everything comes from Him.

We proceed further in the prayer order, to the "Uva L'Tzion" prayer, where we bless God with the following phrase: "Blessed is our God who created us for His glory." According to the Ramban, the meaning is straightforward: He created us to honor Him, to glorify and exalt Him with praises.

We conclude with the words of the hymn "Baruch Hashem Yom Yom" recited on Shabbat morning: "Blessed is our God who created us for His glory, to praise, extol, and declare His glory."

bottom of page