top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

בגדר 'המרבה לספר ביציאת מצרים' ובדברי הריטב"א שיש לספר בשמחה ובהודאות

/

מצות סיפור יציאת מצרים

/

הלכה ומנהג

הוכחה מדעת האבודרהם לדברינו

"לפיכך אנחנו חייבים להודות, להלל, ולשבח, לפאר, לרומם, לנצח, לברך, לעלה, ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלה". ופירש בהגדת ראב"ן, שבצירוף הללוי–ה שבסוף הקטע יש עשרה לשונות של שבח, כנגד עשרה לשונות של שבח שאמר דוד בתהלים. והרשב"ץ (יבין שמועה על הגדה של פסח) גורס: 'להדר', ומשמיט: 'לנצח לברך', וכתב, שהם שמונה מיני הודאות, כנגד ארבעה ניסים שנעשו לנו, שהוציאנו מעבדות לחירות, מיגון לשמחה, ומאבל ליום טוב, ומאפילה לאור גדול.

ואבודרהם מנה רק שבעה לשונות: להודות, להלל, לשבח, לפאר, לרומם, להדר, ולקלס. והשמיט לברך ולעלה. וכתב, שהם כנגד שבעה רקיעים, ובפשטות היינו, שגדולתו ורוממותו של השי"ת נראית בשבעה הרקיעים. ולכאורה זו הגירסא שהיתה לפניו שיש רק שבעה לשונות של שבח. אך יותר נראה, דהיתה לפניו גירסא דידן, דיש תשעה לשונות של שבח, אכן, רק שבעה מהם הינם כנגד רוממות השי"ת בשבעה רקיעים, דלהודות ולהלל היינו שהוא בעל ההודאות ומהולל, וכן לשבח, לפאר לרומם היינו שהוא משובח ומפואר ומרומם, ועל דרך זה יתפרשו גם הלשונות להדר ולקלס.

אכן, הלשונות לברך ולעלה אינן שבחו של הקב"ה, אלא חובה המוטלת עלינו לברך ולעלה שמו יתברך מפני הכרת הטוב שיש לנו אליו על כל הטוב שגמל עמנו, נמצא, שלשונות אלו מורין על חובת גברא, ואינן גדר בשבחו של מקום.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

Proof from the opinion of the Abudraham for our statements

"Therefore, we must thank, praise, and glorify, extol, exalt, bless, ascend, and ridicule the one who performed all these miracles for our ancestors and us." And Rabbenu Nissim explained in his haggadah that with the combination of these praises at the end of the section, there are ten expressions of praise, corresponding to the ten expressions of praise that King David said in Psalms. And Rashbatz (in his commentary on the Haggadah of Passover) reads: 'to honor', and omits: 'to exalt, to bless', and writes that they are eight types of gratitude, corresponding to the four miracles that were done for us, that took us from slavery to freedom, from sorrow to joy, from mourning to a holiday, and from darkness to a great light.

And Abudraham counted only seven expressions: to thank, to praise, to glorify, to extol, to exalt, to honor, and to ridicule. And he omitted to bless and to ascend. And he wrote that they correspond to the seven heavens, and in simplicity, we understand that the greatness and exaltation of the Almighty is seen in the seven heavens. And it seems that this is the version that was before him, that there are only seven expressions of praise. But it seems more likely that there was our version before him, that there are nine expressions of praise, however, only seven of them correspond to the exaltation of the Almighty in the seven heavens, for thanking and praising is the one who has gratitude and is praised, and similarly, to glorify, to extol, to exalt is that he is praised and exalted, and in this way, the expressions for honoring and ridiculing will also be interpreted.

Indeed, the expressions to bless and to ascend are not the praise of the Holy One, but rather an obligation imposed on us to bless and ascend His blessed name due to our recognition of the good that He has bestowed upon us. Therefore, these expressions indicate a duty of a person, and are not a boundary in the praise of the Almighty.

bottom of page