top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

/

שביעי של פסח – שירת הים

/

דרוש, מוסר ומחשבה

חלומו של בעל הברכת אברהם

ישנו ספר בשם 'ברכת אברהם', חברו 'החכם השלם הגאון רבי אברהם טריויש צרפתי', ושם, בהקדמתו, הוא מספר על חלום מופלא שפקד אותו בצעירותו, וכה הם דבריו: לזכר טוב, זכרון לפני ה' וזכרון לבני ישראל ולסימן טוב, שנת ר"ן – נ"ר ה' נשמת אדם (משלי כ, כז), הייתי מלמד תלמידים בעיר רוביק"ו, ורחוקה מהעיר המהודרה פיראר"א כמהלך יום, אז הייתי בן עשרים שנה, נראה אלי בחלום בליל שבת בפרשת בשלח איך הייתי בעלייה אחת וכו', ושם כנגדי יושב על ראש הספסל האחר אצל ראש השלחן אדם זקן מאד ובעל זקן לבן בשערות ארוכות וכו', ופני הזקן המהודר כנגד פני, וישאלני הזקן ויאמר אלי בזה הלשון הקדש, באהבה כאהבת האב אל הבן, ויאמר, בני, מי היה גדול בנביאים? אמרתי אליו: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה" (דברים לד, י), אז גם כן הכל בלשון הקודש. אמר אלי, אם כן למה לא עשה משה כשאר הנביאים, שהיו אומרים בנבואתם הנחמות קודם זמן זמן קיום הנחמות, כך היה ראוי למשה לומר השירה קודם טביעת המצריים בים, וזה היה לו לכבוד ולתפארת להראות לישראל נבואתו האמתית, שהיה יודע שיטבעו המצריים בים, כמו שעשו שאר הנביאים שלא היתה מעלתן כמוהו.

אמרתי אליו, גם אני בלשון הקדש, כי ידע משה על רוב עם ישראל שלא היו חזקים באמונה, אמר בדעתו, אם אשיר את השירה קודם שיראו ישראל מיתת המצריים בים, לא ישירו עמי את השירה, על זה אמתין שיראו ישראל מפלת המצריים כדי שיזכו כל ישראל לשורר את השירה עמי, עד כאן היו דברי, ושתק הזקן וקבל תשובתי בשמחה.

אחר הדברים האלה היה דבר ה' אלי אברהם במחזה לאמר, כי תשובתי אמיתית, כי הפסוקים רומזים זה הענין, דכתיב (שמות יד, ל–לא), "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים. וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו". מכלל שעד עתה לא היו חזקים באמונה. "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה". כלומר, 'אז', כשראו הנס, 'ישיר משה ובני ישראל את השירה'. ומשה זכה וזכה את הרבים, אבל אם לא היו רואים הנס לא היו אומרים עם משה את השירה, ע"כ דבריו של בעל הברכת אברהם. ולפי דרכינו נוכל ללמוד, שהקושי שבעוררות האמונה והבטחון בעמוד ישראל על שפת ים סוף, היה נעוץ בהיות שרוב ישראל שבאותה שעה לא היו חזקים באמונה דים.

אגב, מרתק לראות עד כמה הטרידה את רבי אברהם אמיתת זהותו של הזקן הזה שנגלה אליו בחלומו, דבר הניבט מתוך הדברים שכתב לאחר סיום תיאור החלום, וכך הוא כותב: וכל ימי אמרתי בדעתי כי אותו הזקן הנזכר אשר ראיתי בחלום, ודבר עמי ואני עמו הדברים הנזכרים, היה אליהו הנביא זכור לטוב, שנגלה אלי בחלום בזכות אבותי ז"ל, כי מזרע המאור הגדול רש"י ז"ל אנחנו.

אחר כך מצאתי בתשובות מהר"ם ז"ל שכתב בסימן שכ"ח וזה לשונו, מצאתי בשם הרב רבי ברוך, שסיפר, שפעם אחת אכל רבנו אפרים ז"ל מדג שקורין בורבוטא. ובלילה נראה לו זקן אחד, בעל שיבה ובעל שער והדר פנים ומגודל זקן, והביא לו קופה מלאה שרצים, ואמר לו קום אכול. ונרתע מאד ואמר לו, והלא שרצים הם. אמר לו, כך אלו מותרים כמו אותם שאכלת היום. ובהקיצו ידע כי אליהו ז"ל נגלה לו. ומהיום ההוא והלאה פירש מהם, עכ"ל.

ואני אברהם טריביש צרפתי כשמצאתי זאת התשובה שנגלה בחלום אליהו זכור לטוב לרבינו אפרים ז"ל בדמות זקן בעל שיבה ובעל שער, אמרתי, אם כן, הזקן שנראה אלי בחלום בעל שיבה ובעל שער בודאי היה אליהו הנביא זכור לטוב, עכ"ד.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The Dream of the Baal HaBrakhas Avraham

There is a book called 'Birkas Avraham' written by 'the complete wise scholar, the genius Rabbi Avraham Trevesi Tzarfati'. In its introduction, he tells of a remarkable dream he had in his youth, and these are his words:

In the year 250, "The soul of man is the lamp of the Lord" (Proverbs 20:27), I was teaching students in the city of Rovigo, which is about a day's journey from the prestigious city of Ferrara. At that time, I was twenty years old. In a dream on the night of Shabbos in Parshas Beshalach, I saw myself in an upper room, etc., and there opposite me, sitting at the head of the bench next to the head of the table, was a very old man with a long white beard, etc., and the distinguished face of the old man was facing me. The old man asked me and said to me in this holy language, with love like a father to a son: "My son, who was the greatest of the prophets?" I replied to him: "And there has not arisen a prophet since in Israel like Moses" (Deuteronomy 34:10), all in Lashon Hakodesh. He said to me, "If so, why did Moses not act like the other prophets, who would prophesy about consolations before the time of their fulfillment? Moses should have sung the song before the Egyptians drowned in the sea. This would have been an honor and glory for him, showing Israel his true prophecy by knowing that the Egyptians would drown in the sea, as the other prophets did, whose status was not as high as his."

I replied to him, also in Lashon Hakodesh: "Moses knew that the majority of the Israelites were not strong in faith. He thought, if I sing the song before Israel sees the Egyptians' death in the sea, they will not sing the song with me. Therefore, I will wait until Israel sees the downfall of the Egyptians, so that all of Israel will sing the song with me." These were my words, and the old man was silent and accepted my answer with joy.

After these things, the word of the Lord came to me, Avraham, in a vision, saying that my answer was true, as the verses allude to this matter. As it is written (Exodus 14:30-31): "And Israel saw the Egyptians dead on the seashore. And Israel saw the great hand which the Lord had wrought upon the Egyptians, and the people feared the Lord, and they believed in the Lord, and in Moses, His servant." This implies that until then, they were not strong in faith. "Then Moses and the children of Israel sang this song." Meaning, 'then', when they saw the miracle, 'Moses and the children of Israel sang the song.' Moses merited and brought merit to the many, but if they had not seen the miracle, they would not have sung the song with Moses. Thus are the words of the author of Birkas Avraham. According to our way, we can learn that the difficulty in awakening faith and trust at the standing of Israel on the shore of the Red Sea was due to the fact that most of Israel at that time were not strong enough in their faith.

By the way, it is fascinating to see how much Rabbi Avraham was troubled by the true identity of the old man who appeared to him in his dream. This is evident from the words he wrote after describing the dream, as follows: "And all my days I said in my mind that the old man mentioned, whom I saw in my dream and conversed with, was Elijah the Prophet, remembered for good, who appeared to me in a dream by the merit of my ancestors of blessed memory, for we are descendants of the great luminary Rashi, of blessed memory."

Later, I found in the responsa of the Maharam that he wrote in Siman 328, and this is his language: "I found in the name of Rabbi Baruch, who told that once Rabbi Ephraim, of blessed memory, ate a fish called 'Burbot'. And at night, an old man appeared to him, with white hair and a dignified appearance, and brought him a basket full of creeping creatures, and said to him, 'Rise and eat.' And he recoiled greatly and said to him, 'But these are creeping creatures!' He said to him, 'So are those permissible like those you ate today.' And when he awoke, he knew that Elijah, of blessed memory, had appeared to him. And from that day on, he abstained from them."

"And I, Avraham Trevesi Tzarfati, when I found this responsum, in which Elijah, remembered for good, appeared in a dream to Rabbi Ephraim, of blessed memory, in the form of an old man with white hair, I said, if so, the old man who appeared to me in a dream with white hair was certainly Elijah the Prophet, remembered for good." Thus are the words of Rabbi Avraham Trevesi Tzarfati.

bottom of page