top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

/

מצות סיפור יציאת מצרים

/

דרוש, מוסר ומחשבה

חשיבותה של הכרת הטובה לעבודת ה' בדברי רבינו יונה

וכך הם דברי רבינו יונה (שערי תשובה שער א אות יב), העיקר השלישי: היגון, ישתונן כליותיו ויחשוב וכו', ויותר מהמה ראוי שיצטער ויאנח מי שהמרה את השם יתברך והשחית והתעיב עלילה לפניו, ולא זכר יוצרו אשר בראו יש מאין, וחסד עשה עמו, וידו תנחהו בכל עת, ונוצר נפשו בכל רגע, ואיך מלאו לבו להכעיס לפניו, ואיך טח מראות עיני החוטא מהשכיל לבבו וכו', עכ"ל. הרי לנו, שההתבוננות בטובותיו של מקום וההכרה בהן היא מעיקרי התשובה.

ולא רק לאחר החטא תועיל ההתבוננות, לעזבו ולשוב אל ה', אלא אף קודם לו תועיל להשמר ממנו על ידה, וכפי שמראים דבריו של דוד המלך (תהילים כו, ב), שביקש מה': "בְּחָנֵנִי ה' וְנַסֵּנִי", ותמהו המפרשים, שהרי אין זה ראוי לחפוץ בנסיון, וכפי שאנו מבקשים מידי יום בברכות השחר: "ואל תביאנו וכו' ולא לידי נסיון". ובאמת שמכאן למדו זאת בגמרא (סנהדרין קז, א): "אמר רב יהודה אמר רב, לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון, ונכשל. אמר לפניו, רבונו של עולם, מפני מה אומרים וכו', אמר לפניו, רבונו של עולם, בחנני ונסני, שנאמר, בחנני ה' ונסני וגו', אמר, מינסנא לך וכו'". וסוף דבר היה שניסהו בבת שבע, ונכשל בה. ואם כן יש לתמוה, על מה סמך דוד מעיקרא והיה בטוח בעצמו שיעמוד בנסיון.

ותירצו, שלכך סיים ואמר (שם, ג): "כי חסדך לנגד עיני", דהיינו, שלפי שחסדך לנגד עיני, שתמיד אני מתבונן בטובותיך וחסדיך ומכיר טובה עליהם, בטוח אני שלא אחטא, שאיך ימלאני לבי להכעיס לפניו, ולא אזכרנו אשר בראני יש מאין, וחסד עשה עמי, וידו תנחני בכל עת, ונוצר נפשי בכל רגע.

נמצינו למדים, שחפץ ה' בהלל ובהודאה אינו בשביל עצמו, אלא את טובתנו הוא דורש בזה, שנרגיל את עצמינו להיות בעלי הכרת הטוב, שרק על ידי כן נוכל להיות עבדיו שומרי מצוותיו.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The importance of gratitude in the service of Hashem in the words of Rabbeinu Yonah.

And these are the words of Rabbeinu Yonah (Shaarei Teshuva, Shaar 1, Letter 12): The third principle: Sorrow – one should reflect deeply and consider, etc., and more than this, it is fitting that a person should grieve and sigh if he has rebelled against the Blessed Name and acted corruptly and abominably before Him. He did not remember his Creator, who created him from nothing, did kindness with him, guides him at all times, and preserves his soul every moment. How could his heart be filled to anger Him, and how could the sinner's eyes be blinded from understanding in his heart, etc. Thus, we see that contemplating the goodness of the Almighty and recognizing it is one of the main components of repentance.

This contemplation is beneficial not only after sinning, to leave it and return to God, but also beforehand, to help avoid sinning, as shown by King David's words (Psalms 26:2), in which he asked of God: "Examine me, O Lord, and try me." Commentators are puzzled by this, as it is not appropriate to desire a test, as we ask daily in the morning blessings: "and do not bring us... into the power of temptation." Indeed, from this, the Gemara (Sanhedrin 107a) learned: "Rabbi Yehuda said in the name of Rav: A person should never bring himself to a test, for David, king of Israel, brought himself to a test and stumbled. He said before Him, 'Master of the Universe, why do people say, etc.' He said before Him, 'Master of the Universe, examine me and try me,' as it is said, 'Examine me, O Lord, and try me.' He said, 'I will test you,' etc." And the end result was that he was tested with Bathsheba and failed. If so, it is puzzling on what basis David was initially confident he would withstand the test.

They explained that this is why he concluded and said (ibid. 3): "For Your kindness is before my eyes," meaning that since Your kindness is always before my eyes, I constantly contemplate Your goodness and recognize it, I am confident that I will not sin. How could my heart be filled to anger Him, and not remember the One who created me from nothing, did kindness with me, guides me at all times, and preserves my soul every moment.

We learn from this that God's desire for praise and thanks is not for His own sake but for our benefit, to train ourselves to be grateful, for only through this can we be His servants who keep His commandments.

bottom of page