top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library


שביעי של פסח – שירת הים


דרוש, מוסר ומחשבה

ישראל רצו למסור נפשם מתוך שירה

עוד נראה לחדש, כי בני ישראל לא ידעו עדיין על הנס שיקרה להם סמוך ונראה, ונתעורר בהם חשק להכין עצמם לקראת הסוף המר על ידי אמירת שירה. ודבר זה הם הטביעו בדם בניהם ובני בניהם, שגם בימי האימה של השואה הלכו היהודים לעקדה בשירת 'אני מאמין'.

והדברים עולים בקנה אחד עם האמור לעיל – שבטחו בעצם הישועה, אך חשבו, כי אף שהגופים לא יזכו להנצל, אכן הנשמות יחיו לעד, כי חלק ה' המה, ומעתה יהיו קרובים אל ה' ביתר שאת.

ובזה יתבאר הא דקראו לשירה זו 'שירה חדשה', כי זו שירה מיוחדת, שאף כי לא רואים את הישועה מבחינה גופנית, קופצים לים מתוך אמונה בה' ורגש דבקות, שהנה הולכת נשמתם להדבק באור ה'.

ובזה יתבארו דברי המדרש (תנחומא בשלח סימן י): "שבשכר אמנה שרתה עליהם שכינה ואמרו שירה". דיש לפרש, שבאתערותא דלתתא, שחפצו להדבק באור ה', עוררו למעלה שה' חפץ להדבק להם, על כן שרתה עליהם השכינה, ואמרו שירה מעומק נפשם, מתוך צמאון וכמיהה לאלקים.

וכדברים האלה פירש בספר שם משמואל על פירוש רש"י בפסוק 'אז ישיר' (שמות טו, א) – שעלה בלבו לומר שירה. וכבר טרחו המפרשים לבאר מאי קא משמע לן בזה. ופירש דבר נאה, כי נתעורר בלבם חשק עז וחזק לומר שירה, ומזה גופה זכו לומר שירה נשגבה זו.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

Israel wanted to sacrifice their lives through song.

It can be further suggested that the Israelites did not yet know about the miracle that was about to occur for them soon, and a desire arose within them to prepare themselves for the bitter end by singing a song. This sentiment was ingrained in the blood of their children and grandchildren, so much so that even during the terrifying times of the Holocaust, Jews went to their deaths singing "Ani Ma'amin" (I Believe).

This aligns with what was mentioned earlier – they trusted in the essence of salvation, but thought that even though their bodies would not be saved, their souls would live forever, as they are a part of Hashem (God). From that moment, they believed they would be closer to Hashem than ever before.

This explains why this song is called a “new song” (Shira Chadasha) because it is a special kind of song. Even though they did not see physical salvation, they jumped into the sea with faith in Hashem and a sense of devotion, believing their souls were going to be united with the light of Hashem.

This can also clarify the words of the Midrash (Tanchuma Beshalach, Siman 10): "In the merit of their faith, the Divine Presence rested upon them and they sang a song." This can be interpreted to mean that through their own awakening from below, their desire to cling to the light of Hashem, they stirred an awakening above, causing Hashem to desire to cling to them. Hence, the Divine Presence rested upon them, and they sang from the depths of their souls, out of thirst and yearning for God.

As explained in the book Shem Mishmuel on Rashi's commentary on the verse "Then Moses and the Israelites sang" (Exodus 15:1) – that it arose in their hearts to sing. Commentators have already labored to explain what this teaches us. Shem Mishmuel provides a beautiful explanation, stating that a strong and intense desire to sing arose in their hearts, and from this very desire, they merited to sing this exalted song.

bottom of page