top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

/

מצות סיפור יציאת מצרים

/

דרוש, מוסר ומחשבה

כאילו הוא יצא ממצרים' – ביטוי להכרת הטוב

ומרן המשגיח (דעת חכמה ומוסר חלק א מאמר מא) הפליא בגודל חיוב הכרת הטוב בליל הסדר, שעל כן חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כדי להודות על הטוב כראוי, וזה לשונו, "וכמו שבדור ההוא, דור יוצאי מצרים, התכלית שיצא להם הוא קבלת עול מלכות שמים להיות לו לעבדים, כמו כן מצות עשה של סיפור וזכירת יציאת מצרים אצלנו הוא גם כן על דרך זה. דכיון שנתבאר שתכלית העבודה הוא שיֵעשה האדם מיוצאי מצרים, שאילו לא הוציא וכו', שאין זה גאולה לאבותיו אלא יציאה עצמית שלו, משום זה קיום המצוה הוא שיצא התכלית שיצא ביציאת מצרים, והוא הכרת הטוב, שנכיר טובה לבעל הטובה ונשתעבד לו, ומזה תצא קבלת מלכות שמים. ובאמת מבהיל מאד גודל עבודת האדם בזה, שחיובו הוא להעשות מיוצאי מצרים.

ולפי זה מתבאר היטב מה שאמרו 'אפילו כלנו חכמים וכו'', שהעבודה אינה כאן על ידי חכמה וידיעה, אלא אחרת לגמרי, עבודת האדם בזה היא – מדות, שלא להיות כפוי טובה, וזה תכלית מצות היום שיצא מזה קבלת מלכות שמים. והנה כל סדר ההגדה הוא על פרשת 'ארמי אובד אבי' שהוא קריאת ביכורים, שענין קריאת הפרשה של ביכורים כמו שכתב רש"י בפרשת תבוא (דברים כו, ג), הוא לומר שאינו כפוי טובה, וסמכו בעל ההגדה כאן, הרי שתכלית שניהם, בין יציאת מצרים ובין ענין ביכורים, אחד הוא, והוא שלא להיות כפוי טובה ולהכיר טובה לבעל הטובה, ולתכלית זה הנם כל מעשי הסדר שמתאימים הם מאד להכרת הטוב.

ולמשל, הזקוק להלואה ומחפש אחריה כל היום, ואחר קשיים גדולים הוא מוצא את מבוקשו, הרי הכרת הטוב שהוא מרגיש למלוה גדולה היא מאד, בעוד לנגד עיניו כל הקושי הגדול שהיה לו בכדי להשיג זאת. והרוצה לזכור את מטיבו לעולם הדרך לזה הוא, שראשית כל יניח לפניו מרור, ואחר כך צריך להסיבה, שהרי רווח לו ויצא מן המיצר, גם ישתה ארבע כוסות, והכל בכדי לזכור הטובה, וכשהוא עושה כן, אז באמת יזכור היטב ויכיר טובה למטיבו. אבל אם לא יעשה כן ורק בזכרון דברים בעלמא יכיר לו טובה, אין זה ולא כלום. יתבונן נא האדם במהלך החיים ויראה שהנסיון יורהו באמת ששוכחים ואין מכירים טובה.

וכן אין עצה ואין תבונה להיות 'כאילו יצא ממצרים' בזכירה והתבוננות לבד, ואפילו כלנו חכמים כלנו נבונים, בלא כל ה'סדר' לא יצא התכלית ולא נכיר טובה. בכדי להעשות 'יוצאי מצרים' מוכרחים לסדר ודיניו. בתחילה למרור, לזכר של 'וימררו', ואחר כך ל'הסיבה', ארבע כוסות כנגד ארבע לשונות של גאולה, ואפילו עני המחזיר על הפתחים צריך להסב ולשתות יין (פסחים צט, ב), שלכאורה מוזר הוא, אבל לפי המתבאר הוא פשוט, שבאופן אחר אי אפשר להגיע לידי דרגת יוצאי מצרים, עכ"ד.

ומבואר מהם, כי כל אמירת ההגדה עם שאר עניני ליל הסדר באים להודות ולשבח באופן מושלם את השי"ת על כל הטוב והחסד שעשה עם אבותינו ועמנו.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

"As if he himself had come out of Egypt" – an expression of gratitude

The Mashgiach (Da'at Chochmah U'Mussar, Part 1, Ma'amar 41) emphasized the great obligation of expressing gratitude during the Passover Seder. This is why one must see themselves as if they personally left Egypt, to properly give thanks for the goodness bestowed upon them. He states, "Just as in that generation, the generation of those who left Egypt, the ultimate purpose of their departure was to accept the yoke of the Kingdom of Heaven and to become His servants, so too is the positive commandment of recounting and remembering the Exodus from Egypt for us. Since it has been clarified that the ultimate goal of this service is for a person to become like those who left Egypt, that if He had not taken us out, etc., it would not only be a redemption for our ancestors but a personal exodus for oneself. Therefore, the fulfillment of this mitzvah is to achieve the ultimate purpose that was achieved with the Exodus from Egypt, which is recognition of the good, to acknowledge the benefactor and to become subjugated to Him, and from this will come acceptance of the Kingdom of Heaven. And indeed, it is astonishing the magnitude of a person's service in this, for it obligates him to become one of those who left Egypt.

According to this, it is well understood why it is said, 'Even if we were all wise, etc.,' the service here is not through wisdom and knowledge, but rather, it is entirely different. The service of a person in this is – character traits, to not be ungrateful, and this is the ultimate purpose of the mitzvah of the day, from which the acceptance of the Kingdom of Heaven will come. Now, the entire order of the Haggadah is based on the section 'An Aramean sought to destroy my father,' which is the recitation of the first fruits declaration. As Rashi explains in Parashat Ki Tavo (Deuteronomy 26:3), the purpose of reciting this passage is to declare that one is not ungrateful. The author of the Haggadah linked it here, indicating that the ultimate purpose of both the Exodus from Egypt and the first fruits declaration is the same – not to be ungrateful and to acknowledge the good bestowed by the benefactor. For this purpose, all the acts of the Seder are very fitting to express gratitude.

For example, someone who needs a loan and searches for it all day, and after great difficulties finds what they need, the gratitude they feel towards the lender is very great, as all the difficulties they faced to obtain it are fresh in their mind. To remember one's benefactor forever, the way to do this is first to place bitterness in front of them (maror), and then to recline, as they have been relieved and freed from distress. They should also drink four cups of wine, all to remember the goodness. When they do this, they will truly remember and acknowledge the benefactor. But if they do not do this and only remember in words alone, it is nothing. One should observe the course of life and see that experience truly shows that people forget and do not acknowledge goodness.

Similarly, there is no method or wisdom to become 'as if one left Egypt' through mere remembrance and contemplation alone, and even if we were all wise and knowledgeable, without the entire 'order' (Seder), the purpose would not be achieved, and we would not acknowledge the goodness. To become 'one of those who left Egypt,' the order and its rules are necessary. First, maror to recall the bitterness, then reclining, and the four cups corresponding to the four expressions of redemption. Even a poor person who goes door to door must recline and drink wine (Pesachim 99b), which may seem strange, but as explained, it is simple. Otherwise, it is impossible to reach the level of those who left Egypt."

From this, it is evident that the entire recitation of the Haggadah along with the other practices of the Passover Seder are meant to perfectly give thanks and praise to Hashem for all the goodness and kindness He has done for our ancestors and us.

bottom of page