top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library


שביעי של פסח – שירת הים


דרוש, מוסר ומחשבה

מכאן לתחיית המתים

ובזה אפשר לבאר מאמר חז"ל (סנהדרין צא, ב): "תניא, אמר רבי מאיר, מניין לתחיית המתים מן התורה, שנאמר, 'אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה'' – 'שר' לא נאמר, אלא 'ישיר' – מכאן לתחיית המתים מן התורה". וכבר ביארנו על זה, כי בני ישראל התעצבו על מיתת קרוביהם הנותרים במצרים, לכן חיזק ה' את רוחם, כי עוד צפויה תחיית המתים, ויכלו לומר שירה בשמחה [וכן מקובל בשם הרב הקדוש רבי אהרן מבעלז]. אכן, לפי דברינו יש לומר עוד, כי הרי מצד גופם לא היו ראויים לומר שירה כזו, שהרי זה עתה יצאו משנים של עבודת פרך, בחומר ובלבנים, עבודה המשפילה את האדם וגורמת לו להיות איש פשוט, אלא ששירתם בקעה ויצאה ממקום גבוה מאד, שהוא עצם הנשמה הטהורה, שאינה תחת השפעת הגוף. והראיה על זה מאמר חז"ל (סוטה ל, ב), שגם עוללים ועוברים אמרו שירה, שזה שייך רק בשירת הנשמה, שאינה צריכה את תנאי הגוף, ואומרת שירה מעצמה.

כך נתפרצו כלל ישראל, אנשים, נשים, עבדים, שפחות, עוללים ועוברים, בשירה הבאה מתוך רגשי אהבה ודבקות, 'יחד כולם הודו והמליכו ואמרו ה' ימלוך לעולם ועד', וכמאמר הכתוב (תהלים קנ, ו) "כל הנשמה תהלל י–ה הללויה".

וזו היתה הוכחה חותכת וניצחת לתחיית המתים, שהרי כאן אמרו שירה רק הנשמות, ללא כל סיוע מהגוף, ומשמע, שיש להן חיות בפני עצמן, וקיימות לעולם, ועתידות לחיות שוב בגוף בתחיית המתים.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

From here to the resurrection of the dead

And with this, we can explain the statement of the sages (Sanhedrin 91b): "It was taught, Rabbi Meir said, from where do we know about the resurrection of the dead from the Torah? As it is stated, 'Then Moses and the children of Israel will sing this song to Hashem' – it does not say 'sang,' but 'will sing' – from here is a proof for the resurrection of the dead from the Torah." And we have already explained that the children of Israel were saddened by the death of their relatives who remained in Egypt, so Hashem strengthened their spirit by indicating that the resurrection of the dead is still expected, and they could sing with joy [as is accepted in the name of the holy Rabbi Aharon of Belz]. Indeed, according to our words, we can add that from a physical standpoint, they were not worthy of singing such a song, as they had just come out of years of hard labor, with mortar and bricks, work that degrades a person and causes him to be simple. However, their song burst forth and emerged from a very high place, which is the essence of the pure soul, which is not under the influence of the body. The proof of this is the statement of the sages (Sotah 30b), that even infants and fetuses sang this song, which pertains only to the song of the soul, which does not require the conditions of the body and sings by itself.

Thus, the entire community of Israel, men, women, slaves, maidservants, infants, and fetuses, erupted in a song that came from feelings of love and devotion, 'together they all gave thanks and accepted the sovereignty and said, Hashem will reign forever and ever,' as it is written (Psalms 150:6), "Let every soul praise Hashem, Hallelujah."

And this was a conclusive and compelling proof of the resurrection of the dead, for here the souls sang without any assistance from the body, implying that they have life of their own, exist forever, and are destined to live again in the body at the time of the resurrection of the dead.

bottom of page