top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

ההנהגה הראויה בקיום מצות סיפור יציאת מצרים

/

מצות סיפור יציאת מצרים

/

הלכה ומנהג

פרטי המצוה

כתב הרמב"ם בספר המצוות (מצות עשה קנז): "שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר בניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר, וכל מה שיוסיף במאמר ויאריך הדברים, בהגדלת מה שעשה לנו השם, ומה שעשו עמנו המצרים מֵעָוֶל וחמס, ואיך לקח השם נקמתנו מהם, ובהודות לו יתברך על מה שגמלנו מחסדיו, יהיה יותר טוב. כמו שאמרו (הגדה של פסח) כל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. והכתוב שבא על הצווי הזה, הוא אמרו יתברך (שמות יג, ח) 'והגדת לבנך ביום ההוא' וכו'. ובא הפירוש (שם ומכילתא): 'והגדת לבנך', יכול מראש חדש, תלמוד לומר: 'ביום ההוא'. אי ביום ההוא, יכול מבעוד יום, תלמוד לומר: 'בעבור זה', בעבור זה, לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך. כלומר, מתחלת הלילה חייב אתה לספר. ולשון מכילתא (דרשב"י במדרש הגדול), מכלל שנאמר (שמות שם, יד) 'כי ישאלך בנך', יכול אם ישאלך אתה מגיד לו, ואם לאו אין אתה מגיד לו, תלמוד לומר: 'והגדת לבנך', אף על פי שאינו שואלך. אין לי אלא בזמן שיש לו בן, בינו לבין עצמו, בינו לבין אחרים, מניין, תלמוד לומר (שם, ג): 'ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים', כלומר, שהוא צוה לזכרו, כמו אמרו (שם כ, ח), 'זכור את יום השבת לקדשו'. וכבר ידעת לשון אמרם (הגדה של פסח), ואפילו כולנו חכמים כלנו נבונים כלנו יודעים את התורה כלה, מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים, וכל המספר ביציאת מצרים הרי זה משובח".

וטעם פירוט כל הרעות שעשו המצרים עמנו, כדי לקיים "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", על דרך מאמר הכתוב (מיכה ז, ח) "כי אשב בחשך ה' אור לי", ודרשו חז"ל (מדרש תהלים שוחר טוב מזמור ה), אילולי שישבתי בחשך לא היה אור לי, והיינו, השמחה והאור של עכשיו נובעים מההתבוננות בחשך שקדם להם, וזה מגדיל את השמחה בישועה.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

Details of the Mitzvah

Maimonides wrote in his book "Sefer HaMitzvot" (Positive Commandment 157): "That we were commanded to recount the Exodus from Egypt on the night of the fifteenth of Nisan at the beginning of the night, according to the clarity of the recounting, and anything additional in the narrative and elaboration of the matter, in the glorification of what God did for us, and what the Egyptians did to us with cruelty and violence, and how God took vengeance on them for us, and in thanking Him for the kindness He bestowed upon us, will be better. As it is said (Passover Haggadah), 'Whoever elaborates on the recounting of the Exodus from Egypt, behold, this is praiseworthy.' And the verse that comes regarding this command, it is as God said (Exodus 13:8) 'And you shall tell your child on that day,' etc. And the explanation (Ibn Ezra and Mechilta): 'And you shall tell your child,' one might think from the beginning of the month, therefore it says: 'on that day.' If 'on that day,' one might think from earlier in the day, therefore it says 'for this,' for this, I only said when the matzah and maror are placed before you. Meaning, from the beginning of the night you are obligated to recount. And the language of the Mechilta (Rashbam in Midrash Hagadol), from the general statement that it says (Exodus 13:14) 'When your child asks you,' one might think if your child asks you, you tell him, and if not, you do not tell him, therefore it says: 'And you shall tell your child,' even if he does not ask you. I only have this when one has a child, between himself and others, wherefrom, it says (ibid, 3): 'And Moses said to the people, remember this day when you came out of Egypt,' meaning, that he commanded to remember it, as it is said (ibid 20:8), 'Remember the Sabbath day to keep it holy.' And you already know the language of their statement (Passover Haggadah), and even if we are all wise, all understanding, all knowledgeable in the entire Torah, it is a commandment upon us to recount the Exodus from Egypt, and whoever recounts the Exodus from Egypt, behold, this is praiseworthy."

And the reason for detailing all the evils that the Egyptians did to us, is to fulfill the concept of "beginning with disparagement and ending with praise," following the verse (Micah 7:8) "When I sit in darkness, the Lord will be a light to me," and our Sages expounded (Midrash Tehillim 23), "If I did not sit in darkness, there would be no light for me," meaning, the joy and light of now stem from the contemplation of the darkness that preceded it, and this enhances the joy in salvation.

bottom of page