top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

/

שביעי של פסח – שירת הים

/

דרוש, מוסר ומחשבה

קשים כקריעת ים סוף – היתכן קושי לפני הקב"ה?

ובדבריו אמרתי לישב את מאמר חז"ל המפורסם (פסחים קיח, א): אמר רב שיזבי משמיה דרבי אלעזר בן עזריה, קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף, דכתיב (תהלים קלו, כה), "נֺתן לחם לכל בשר", וסמיך ליה (שם, יג), "לגֺזר ים סוף לגזרים". – שלכאורה הדברים מתמיהים, איזה מקום ואיזו שייכות יש ללשון 'קשה' כלפי מעלה, והלא הקב"ה הוא התקיף ובעל היכולת ובעל הכוחות כולם, והקשה כקל שווים אצלו. ואין שימוש ללשונות אלו אלא כלפי יצירי חומר, שכוחותיהם מוגבלים, ועל כן שייך למודדם באמת מידה של 'קשה' ו'קל', ולומר כי פעולה פלונית 'קשה', דהיינו גדולה ביחס למידת יכולתם, ונדרש מהם רוב עיזוז ואונים בכדי לעשותה. ופעולה אלמונית לעומת זאת 'קלה', היינו, קטנה ופעוטה כנגד כוחם, ואינם נדרשים להשקיע מרוב אונם לעשותה. אבל מול כוחותיו של הקב"ה, שהם הינם אין סופיים, לא שייך להעמיד שום אמת מידה, שהאין סוף אינו בר מדידה.

ובאמת, שכבר עמד בזה הזוהר הקדוש (תרומה דף קע עמוד א) זה לשונו, וכי קריעת ים סוף קשה קמיה, והכתיב (נחום א, ד), "גוער בים וַיַּבְּשֵׁהוּ". "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ" (עמוס ה, ח). והא כיון דסליק רעותא קמיה, כלא קמיה כאין הוא חשיב, ואת אמרת דקריעת ים סוף קשה קמיה [תרגום: וכי קריעת ים סוף קשה לפניו, והלא כתוב "גוער בים ויבשהו". "הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ". והלא כיון שעולה רצון לפניו, הכל לפניו כאין הוא חשוב, ואתה אמרת שקריעת ים סוף קשה לפניו]. ומסקנת הזוהר: אלא בזמנא דישראל אעברו לגבי ימא, ובעא קודשא בריך הוא למקרע לון ימא דסוף, אתא רהב, ההוא ממנא דעל מצרים, ובעא דינא מקמי קודשא בריך הוא. אמר קמיה, מאריה דעלמא, אמאי את בעי למעבד דינא על מצרים ולמקרע ימא לישראל, הא כלהו חייבין קמך, וכל ארחך בדינא וקשוט, אלין פלחי כוכבים ומזלות ואלין פלחי כוכבים ומזלות, אלין בגלוי עריות ואלין בגלוי עריות, אלין אושדי דמין ואלין אושדי דמין, בההיא שעתא הוה קשה קמיה למעבר על ארח דינא וכו', והוה קשה קמיה למעבר על דינא ולמקרע לון ימא דסוף, ואלמלא דאשגח קודשא בריך הוא בזכות אברהם, דאקדים בצפרא למעבד פקודא דמאריה ורעותא דיליה, כדכתיב (בראשית כב, ג), "וישכם אברהם בבקר", כלהו אתאבידו בימא וכו' [תרגום: אלא בשעה שישראל עברו לפני הים, ורצה הקב"ה לקרוע להם את ים סוף, בא 'רהב', אותו שר הממונה על מצרים, וביקש דין לפני הקב"ה. אמר לפניו, ריבונו של עולם, מדוע אתה רוצה לעשות דין על מצרים ולקרוע הים לישראל, הלא כולם חייבים לפניך, וכל דרכך בדין ואמת, הללו עובדי כוכבים ומזלות והללו עובדי כוכבים ומזלות, הללו בגלוי עריות והללו בגלוי עריות, הללו שופכי דמים והללו שופכי דמים. באותה שעה היה קשה לפניו לעבור על דרך הדין וכו', והיה קשה לפניו לעבור על הדין ולקרוע להם את ים סוף, ואלמלא שהשגיח הקב"ה בזכות אברהם, שהקדים בבוקר לעשות מצות אדוניו ורצונו, כדכתיב "וישכם אברהם בבקר" כולם היו נאבדים בים וכו'], עכ"ל. והיינו שהקושי שנאמר בענין קריעת ים סוף, איננו מכוון כלפי פעולת הקריעה, אלא כלפי פסק הדין שקדם לה, שחריצת הדין לטובת ישראל ולרעת המצרים היא היתה קשה, שנדרשה לצורך כך יציאה מחוץ לשורת הדין.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

"As difficult as the splitting of the Red Sea – is there any difficulty for the Holy One, blessed be He?"

In his words, I said to reconcile the famous statement of Chazal (Pesachim 118a): Rav Shizvi said in the name of Rabbi Elazar ben Azariah, "A person's sustenance is as difficult as the splitting of the Red Sea," as it is written (Psalms 136:25), "He gives food to all flesh," and immediately follows (ibid. 13), "To Him who divided the Red Sea into parts." – On the surface, these words are puzzling. What place and relevance does the term 'difficult' have in relation to the Almighty? After all, the Holy One, Blessed be He, is powerful and possesses all abilities, and for Him, the difficult and the easy are equal. These terms are only applicable to creatures of matter, whose powers are limited, and therefore it is appropriate to measure them with the standards of 'difficult' and 'easy,' to say that a particular action is 'difficult' – meaning significant relative to their capacity, requiring much strength and effort to accomplish. Conversely, another action might be 'easy,' meaning insignificant relative to their power, requiring minimal effort. But in relation to the powers of the Almighty, which are infinite, no measure can be applied, for the infinite cannot be measured.

Indeed, the Holy Zohar (Terumah 170a) already addressed this, and this is its language: "Is the splitting of the Red Sea difficult for Him? It is written (Nahum 1:4), 'He rebukes the sea and dries it up,' and (Amos 5:8), 'He calls for the waters of the sea and pours them out on the face of the earth.' Once His desire arises, everything is considered as nothing before Him, and you say that the splitting of the Red Sea is difficult for Him?" The conclusion of the Zohar: "But at the time when Israel crossed the sea, and the Holy One, Blessed be He, wanted to split the Red Sea for them, 'Rahav,' the angel appointed over Egypt, came and demanded judgment before the Holy One, Blessed be He. He said before Him, 'Master of the world, why do You want to execute judgment on Egypt and split the sea for Israel? Are they not all guilty before You? All Your ways are with judgment and truth. These serve stars and constellations, and these serve stars and constellations. These are involved in illicit relations, and these are involved in illicit relations. These are bloodshedders, and these are bloodshedders.' At that moment, it was difficult before Him to bypass the way of judgment, and it was difficult before Him to bypass the judgment and split the sea for them. If not for the merit of Abraham, who rose early in the morning to fulfill the command of his Master and His will, as it is written (Genesis 22:3), 'And Abraham rose early in the morning,' all of them would have perished in the sea." This means that the difficulty mentioned regarding the splitting of the Red Sea does not refer to the act of splitting itself but rather to the preceding judicial decision. The judgment in favor of Israel and against the Egyptians was difficult, requiring an exception from the strict line of judgment.

bottom of page