top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

מצות ההסיבה במצה במרור ובארבע כוסות

/

מצוות ליל הסדר

/

הלכה ומנהג

שיטת הרשב"ם במצת מצוה

כתב הרשב"ם (קח, א ד"ה מצה): "מצה צריכה הסיבה – כשאוכל מצה של מצוה לילה הראשון, כבני חורין, שהוא זכר לגאולה". ולא הזכיר את האפיקומן. אכן לעיל (מ, א ד"ה באחרונה) פירש רש"י: "באחרונה – היא מצות אכילתה, שעם הפסח היא חובת אכילתה, דכתיב קרא (שמות יב) 'על מצות ומרורים יאכלוהו', ופסח נאכל על השובע, כדתנן (קיט, ב): 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן'". משמע, דמצה הנאכלת לשם אפיקומן היא מצת המצוה. וכן כתב בפירוש כאן (קיט, ב ד"ה אין): "אין מפטירין אחר מצה אפיקומן – שצריך לאכול מצה בגמר הסעודה זכר למצה הנאכלת עם הפסח, וזו היא מצה הבצועה שאנו אוכלין באחרונה לשם חובת מצה אותה שלאחר אכילה, ועל כרחינו אנו מברכין על אכילת מצה בראשונה, אף על פי שאינה באה לשם חובה, כדאמר רב חסדא לעיל (קטו, א) גבי מרור, דלאחר שמילא כריסו הימנו היאך חוזר ומברך עליו, הכי נמי גבי מצה, הלכך תרוייהו מברך ברישא, והדר אכיל מצה באחרונה בלא ברכה, אבל לא מרור דלאו חובה הוא". והוסיף הרשב"ם (שם) על דבריו: "ואחר אותה מצה אין נפטרין ממנה באכילת דבר אחר, שלא לשכח טעמה. ובמצה בזמן הזה מיירי, דליכא פסח בהדה, דאי בזמן דאיכא פסח, הא בהדיא תנן, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן, והיינו אחר פסח ומצה הנאכלת עמו". מתבאר מדבריהם דהמצוות 'בערב תאכלו מצות' ו'על מצות ומרורים יאכלוהו', הם בעצם מצוה אחת של אכילת מצה, וקאי על המצה הנאכלת עם הפסח או שהיא זכר לאותה מצה, ויש לאכול אותה באחרונה כדי שישאר טעמה בפיו, וממילא בה הוא עיקר דין ההסיבה.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The Approach of the Rashbam on Matzat Mitzvah

Rashi explains in his commentary on the Mishnah (Pesachim 50a, s.v. ba'acharona) that the mitzvah of eating the matzah at the end of the meal is the mitzvah of its consumption, as it is a duty to eat it with the Passover sacrifice. The Rashbam also writes that the matzah eaten as part of the afikoman is the primary mitzvah matzah. This is further clarified in his commentary (Pesachim 50b, s.v. ein): "We do not conclude with the afikoman matzah – for one must eat matzah at the conclusion of the meal as a reminder of the matzah eaten with the Passover sacrifice." Therefore, one blesses on the eating of matzah at the beginning of the meal, even though it is not an obligatory act, similar to the concept of reciting a blessing after eating maror. The Rashbam emphasizes not parting from the matzah with another food item after eating it, in order to remember its taste. In today's context, where there is no Passover sacrifice, the afikoman is eaten after the Passover meal along with the matzah. It is evident from their words that the mitzvot of eating matzah on the eve of Passover and eating it with maror are actually one mitzvah of consuming matzah, whether it is the matzah eaten with the Passover sacrifice or a symbolic reminder of that matzah. Eating it at the end of the meal ensures that its taste remains in one's mouth, which is the main purpose of the practice.

bottom of page