top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

מצות ההסיבה במצה במרור ובארבע כוסות


מצוות ליל הסדר


הלכה ומנהג

שיטת שאר הראשונים בזה

אכן בשו"ת בית הלוי (חלק ג סימן א) העלה, כי הראשונים חולקים על דבריו, וזה לשונו, והנה, מדבריו הא מוכרח, דסבירא ליה, דאם שכח ושתה אחת מהכוסות בלא הסיבה דאין צריך לחזור ולשתות בהסיבה, דבזה לא שייך שני הטעמים הנ"ל, דטעם הראשון משום דליכא טירחא עבדינן לרווחא דמילתא, הא לא שייך רק בתחילה, כשבא לשתות, דאמרינן ליה שיסב משום 'מהיות טוב', אבל אין לחייבו משום זה לשתות שנית. וגם טעמו של הר"ן דאין להקל בזה יותר מבזה ותעקר התקנה, גם כן הא לא שייך רק לענין קביעות ההלכה, דאי אפשר לקבוע ההלכה להקל לא באחת מהן ולא בשניהם, אבל אם נתחדש ליחיד על ידי מקרה וסיבה ששכח להסב, הא לא שייך סברא זו כלל, והדרינן לכללא דספק דרבנן להקל. והברור דסבירא להו לרש"י והר"ן דאם שכח אין צריך לחזור ולשתות.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

The approach of the other Rishonim (medieval Jewish scholars) on this matter

Indeed, in the responsa of the Beit Halevi (part 3, siman 1), it is raised that the earlier authorities disagree with his words and language. From his words, it seems that he is of the opinion that if someone forgot and drank one of the cups without the required reason, there is no need to go back and drink with the reason, as the two reasons mentioned are not relevant in this case. The first reason is because we don't need to exert effort to fulfill the matter, which only applies at the beginning when coming to drink, where we tell him to reason it out for the sake of being good, but we don't obligate him to drink again for this reason. Additionally, the reasoning of the Ran that we should not be more lenient in this matter than in that matter and uproot the enactment, this also only applies to the establishment of the law, as it is impossible to establish the law to be lenient with either one of them or with both. However, if an individual forgets to reason due to a specific circumstance, this reasoning does not apply at all, and we resort to the general principle of being lenient in cases of doubt concerning rabbinical laws. It is clear that the Rashi and the Ran are of the opinion that if one forgets, there is no need to go back and drink.

bottom of page