top of page
Small Lev Aharon Logo

Lev Aharon Library

פסח מצה ומרור

/

מצוות ליל הסדר

/

הלכה ומנהג

שני מיני הגדה

ומבאר בספר מרומי שדה (פסחים קטו, ב) לשיטת הסוברים כי אמירת דברים אלו היא מתורת סיפור יציאת מצרים, את שינוי הנוסח בדברי רבן גמליאל בין המשנה להגדה, דבמשנה (שם) איתא: "רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו. ואלו הן: פסח, מצה, ומרור. פסח – על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים, מצה – על שום שנגאלו אבותינו ממצרים". ואילו בהגדה הנוסח: "מצה זו שאנו אוכלין על שום מה. על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא וגאלם".

ומבאר וזה לשונו, "אלא רבן גמליאל מיירי בזמן דאיכא פסח, ואין עלינו לומר ענין החפזון. ובאשר שמשמעות חפזון, כולל חפזון דישראל בעלות השחר, וחפזון דמצרים בחצות הלילה, כדאיתא בברכות (ט, א), וחפזון דשכינה כדאיתא במכילתא (פרשת בא). ועל כל אלה יש לדרוש, והיינו דברים הרבה. ובביאורי על ההגדה ועל התורה ביארתי יותר". ושם (העמק דבר דברים טז, ג) הרחיב לבאר, דבארץ ישראל עיקר סיפור יציאת מצרים היה על נס ההשגחה הפרטית המיוחדת שהיתה על עם ישראל, וזה נכלל בנוסח המובא במשנה, שפסח על שום שפסח הקב"ה על בתי אבותינו, ומצה על שום שנגאלו אבותינו, שזה מורה על השגחתו הפרטית. ואחר היציאה לַגָּלוּת השתנה עיקר סיפור יציאת מצרים להיות על החפזון שהיה שם להנצל ממצרים, שזה שייך בכל דור לכל אחד, ועל כן צריך בעיקר להרחיב לספר בענין החפזון, וזה נכלל בנוסח המובא בהגדה במצה, 'על שם שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם וכו'', שהוא ענין החפזון להנצל ממצרים ולצאת מן הגלות.

Note! Translation is auto generated: Please use with caution

Two Types of Haggadah

And explained in the book "Maromi Sadeh" (Pesachim 159b) the approach of the sages that the recitation of these words is from the Torah of the telling of the Exodus from Egypt, the change in wording between the Mishnah and the Haggadah, as in the Mishnah (ibid): "Rabban Gamliel used to say: Whoever has not mentioned these three things on Pesach has not fulfilled his obligation. And these are they: the Pesach-offering, unleavened bread, and bitter herbs. The Pesach-offering is because the Omnipresent passed over the houses of our ancestors in Egypt, the unleavened bread is because our ancestors were redeemed from Egypt." While in the Haggadah the wording is: "This unleavened bread that we eat, for what reason? For the reason that our ancestors' dough did not have time to rise before the King of kings, the Holy One, blessed be He, revealed Himself to them and redeemed them."

And it explains his language, "Rather, Rabban Gamliel means at a time when there is a Pesach-offering, and we do not need to mention the matter of haste. And in that the meaning of haste includes the haste of the Israelites leaving Egypt at dawn, and the haste of the Egyptians at midnight, as is stated in Berachot 9a, and the haste of the Divine Presence as is stated in Mechilta (Parshat Bo). And on all of these one must expound, and this involves many matters. And in my explanations on the Haggadah and the Torah, I have elaborated further." And there (Ha'amek Davar Devarim 16:3) he expanded to explain that in the land of Israel, the main essence of the telling of the Exodus from Egypt was on the miracle of the special divine providence that was upon the people of Israel, and this is included in the wording brought in the Mishnah, that the Pesach-offering is because the Holy One, blessed be He, passed over the houses of our ancestors, and the unleavened bread is because our ancestors were redeemed, indicating His special providence. And after the Exodus to exile, the main essence of the telling of the Exodus from Egypt changed to be about the haste that was there to escape from Egypt, which applies in every generation to everyone, and therefore it is necessary to primarily expand on recounting the matter of haste, and this is included in the wording brought in the Haggadah regarding the unleavened bread, "for their dough had not yet leavened...," which pertains to the matter of haste to escape from Egypt and to leave exile.

bottom of page