שיעורי הראש ישיבה מורינו הרב אהרן וואלקין זצ"ל
(שיעור לכולל- שנת תש"ע -יור"ד הל 'מזוזה)
[שיעור קל"ט]
א) עיי 'גמ 'שבת כ"ג ע"ב :הרגיל במזוזה זוכה לדירה נאה.
עיי 'שו"ע יור"ד סימן רפ"ה :סעי 'א 'שהזהיר במזוזה יארכו ימיו וימי בניו.
ועיי 'טור :שמכלל הן אתה שומע לאו.
ועיי 'רמב"ם פ"ו הל 'מזוזה הל 'י"ג :חייב אדם להזהר במזוזה וכו .וכל זמן שיכנס ויצא וכו .ויזכור אהבתו וכו.
ב] בשימת המזוזה לא יכוין להשמירה אלא להמצוה —עיי 'טור רפה
ועיי 'רמב"ם פ"ה הל 'תפילין הל 'ד :'שעשו מצוה גדולה כאילו הוא …קמיע
ועיי 'ערוך השולחן רפ"ה ג 'ובאגרות משה יור"ד ח"ב סימן קנ"א מש"כ בזה.
ג] כפשוטו לא כופין על מצות מזוזה שהוי מצוה שמתן שכרה בצידה- [עיי 'ט"ז ריש סימן ר"מ לענין כיבוד אב ואם] עיי 'פתחי תשובה רפ"ה א'
מיהו עיי 'תוס 'כתובות מ"ט ע"א וחולין ק"י ע"ב וב"ב ח 'ע"ב שמשפעין עליו בדיבור שיעשה כהמצוה להשים מזוזה.
ד] ספק בחיוב מזוזה תלוי אם זה ספק בחיוב מזוזה" דאוריתא "אוי" ולא אמרינן שהדין ספק דרבנן לקולא נאמר רק ב"איסור —" "דרבנן ולא ב"חיובי מצוה "אלא אף בחיוב מצוה אמרינן" ספק דרבנן לקולא" ואפילו מצוה חמורה כמזוזה וכנ"ל [ודלא כהדנים לומר שלא אמרינן במזוזה אפילו ספיק ספיקא לקולא בשאלה דרבנן - ועיי 'רעק"א תשובות סימן ו']
יש לדון בכל ציורי ספק אם להשים המזוזה בצד ימין אוי בצד שמאל אוי דלמא יש לחוש לבעל — האם יש מקום להחמיר להשים בשניהם תוסיף?
ואולי יהני בזה שיעשה" תנאי ["עיי 'רעק"א או"ח סוף סימן מ"ו שמהני תנאי במצות] אוי דלמא תנאי במצוה רק מהני למעשה מצוה ולא בכגון כאן שסוף סוף הרי יש שתי מזוזות בשתי הצדדים. [הראש ישיבה האריך בזה הרבה]
ה ] מזוזה חובת הדר ולא חובה של בעל הבית עיי 'שו"ע רצ"א סעי 'ב' וברמ"א. ולכן השוכר דירה למרות שאינו שלו ממש חייב השוכר להשים המזוזה.
עיי 'רעק"א תשובות סימן ס"ו אם זה שהשוכר חייב מדין" חובת הדר" הוי מדאוריתא אוי רק מדרבנן. [ונפק"מ לכל שאלות של ספק]
עיי 'ערוך השולחן רפ"ו ג 'שהבעל הבית של מלון חייב להשים מזוזות להחדרים וכבר דנו בדבריו הלא אינו גר שמה ומזוזה חובת הדר.
ואולי נחשב הדבר כאילו האורחים גרים שמה "כאורחים בביתו" ומכוחו הם באים וכאילו הוא עצמו גר שמה למרות שהם משלמים בשביל החדרים. [ויש לדון הרבה בזה]
ואולי יהיה" חילוק "אם המלון רק מיוחד לשכירות חדרים ואז כפשוטוהוה כל האורחים רק כשוכרים בית רגיל שכפשוטו החיוב מזוזה היה לבין שבאים להמלון בשביל —" צריך להיות עליהם מדין" חובת הדר איזה מסיבה אוי כינוס שאז יחשב שבאים ל"הבעל הבית "והתשלומין שמשלמים לא בשביל החדר אלא בשביל השבת אוי השמחה[ויש לעיין בכ"ז] — עיי 'ש"ך רפ"ו כ"ט אם זה" סכנה "להשים על מזוזה ששכר מגוי וכיום אין זה כל כך נוגע.
ו] אישה חייבת במזוזה עיי 'שו"ע רצ"א ג'
עיי 'חתם סופר יור"ד ח"ב סימן רע"א שיכולה לקבוע המזוזה.
מיהו עיי 'ישועת מלכו הל 'מזוזה דאישה לא יכולה לקבוע מזוזה.
וצ"ע איך שייך" שמצוה בדבר שלא יכולה לעשות" [והראש ישיבה פילפל לתרץ אם המצוה עצם הקביעה אוי המצוה רק שיהיה מזוזה. וציין למש"כ רעק"א בתשובה סימן ט 'שהנכנס לבית חדש שקבוע בו מזוזה אוי היוצא מביתו לכמה ימים כשיחזור יברך על המזוזה שכבר קבוע מקודם ורק הסיק שלא לברך מפני מש"כ הברכי יוסף או"ח סימן י"ט]
יש לדון אישה שיש לה מקום דירה לעצמה האם יש לה להדר לקבוע המזוזה בעצמה דוקא משום "מצוה בה יותר מבשלוחה" [אוי דלמא יש לחוש להישועות מלכו ולבקש מאחרים] הנהוג שבעולם למעשה שמבקשת מאחרים לקבוע המזוזות בשבילה.
עיי 'מדרש רות פרק ב 'סימן כ"ג אמרה נעמי לרות" אין דרכן של בנות ישראל לדור בבית שאין בו מזוזה -ומשמע שאין חיוב לאישה לקבוע [ וי"ל שהלשון לאו דוקא]
ז ]מחנכין הקטנים למצות מזוזה עיי 'שו"ע רצ"א סעי 'ג.'
ויש לדון אם כדאי ונכון שיקבע בעצמו בחדרו בהבית ובפרט אם הבית שכור אי נקטינן שבית שכור רק דרבנן.
ח ] לדור בבית שאין בו מזוזה עיי 'פתחי תשובה שמביא ממגן אברהם סימן י"ג ס"ק ה 'ופמ"ג א"א סימן ל"א שלא "היטריחהו" רבנן לעקור דירתו.
משמע כל שאין ממש טירחה אולי כן חייב -מיהו שייך שזה רק "שיגרא לישנא" והכונה שאינו מחויב.
ולפי"ז כשבודק מזוזות אולי יש לחפש מזוזות אחרים מגמ"ח להשים בינתיים.
ואם יש לו חדר אחר אם מיטה ששפיר יכול שם אולי כדאי שיכנס לאותו חדר.
ט ] ליכנס לבית של מישהוא שאין שם מזוזה עיי 'שד"ח מערכת מ 'כלל קט"ו דאין איסור.
ועיי 'תולדות אדם עמוד ר"ט שרבינו הגר"א זי"ע הקפיד במלון שהמזוזה היה בשליש התחתון והציע שהבעל הבית יפקיר המלון.
וי"ל תרתי אוי שהיה מזהירות וחסידות הגר"א ולא לדינא.
אוי שיש חילוק בין ליכנס סתמא לבין ללון ולקבוע דירה שם.
אוי שלשכור חדר במלון הוה כעין שכירות דירה ואינו דומה לסתם נכנס באקראי ולארעי - ויש לפלפל בכ"ז
י ] דירה שאינו גר בה פטור ממזוזה עיי 'מגן אברהם או"ח סימן י"ט ס"ק א.'
ויש לדון אם הכונה" באינו גר בה" שלא בנאואוי קנאו בכונה לדור בה אוי שלמעשה אינו דר שם .נפק"מ היכא שנעשה לדירה אבל מאיזה סיבות למעשה אינו מגיע לשם אם חייב.
יש לדון עוד בהכונה ד"דירה דלא גר בה "האם הכונה שאינו מיוחד לדירתו-וממילא לאו ביתו .אוי שאינו מיוחד לשום דיורין .
נפק"מ חדר המיוחד להעוזרת - עיי ערוך השולחן רפ"ו סעי 'ג
יא ] בית שכור לגוי פטור ממזוזה.
וכפשוטו :אם כבר יש מזוזה משום ששכרו מקודם ליהודים יש להסיר המזוזות מפני קדושתן בפרט אם חושש שיעשו בתוך הדירה מעשים מכוערים.
יב ] יש לחקור אם הכונה ב"מקום דירה "היינו לחיות בה אוי אפילו לשימושיו.
עיי 'שו"ע רפ"ו סעי 'א 'שמשמע כל מקום שמשתמש לא ממש דר. ועיי 'ש"ך ס"ק ב'
"Closet" ולפי"ז שיתחייב במזוזה "Closet שהוא ד 'על ד 'אעפ"י "
שאין בתוכה אפשרות לחיות ואין בה פתח הכנסה ויציאה -ויש מגדולי הפוסקים שחולקין ע"ז.
" " אולי יהיה תלוי בהנ"ל שאם" מקום תשמימיו Walk In Fridge" נחשב דירה שפיר יתחייב] ויש לדון שדלמא אינה דירה אלא כלי[
" יש לדון שהרי אין עשוי לשימוש ממש אבל יש בה Boiler Room"
ואם נכנס ויוצא לשם בשביל דברים שמשאיר שם יש לדון —תשמיש לחייבו במזוזה.
דלא — בפשטות חייב במזוזה [Car] " ששמים שם האטא Garage" גרע מחדר להשתמשות ובפרט אם מצנעים שם דברים.
מעלית נ 'דלא צריך מזוזה דאינה לא" מקום דירה "Elevator" והשתמשות "ואין עליה" שם חדר "כלל.
אטא של הבן אדם אינה חייב במזוזה אפילו שאוכל וישן "Car" ומוביל רוב זמנו באטא שלו דסוף סוף הוי כלי ולא דירה
שיעור זה נמסר ע"י מו"ר שליטא יום א פ 'וירא תש"ע לכולל ישיבת בית נתן מאיר- קווינס
